<h1>סמ"ג לאוין סימן שנ"ב</h1>
<h2>דף כד.</h2>
עוד שם (פסחים פ"ה א') המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה האוכלה הרי זה עובר בלא תעשה, בין לר' יהודה בין לרבי שמעון, כדאמר בפרק כל שעה לא יאכל כי קדש הם כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו (רש"י ד"ה הרי).
<h2>דף פה.</h2>
עוד שם המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה האוכלה הרי זה עובר בלא תעשה, בין לר' יהודה בין לרבי שמעון, כדאמר בפרק כל שעה (שם כ"ד א') לא יאכל כי קדש הם כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו (רש"י ד"ה הרי).
<h2>דף פה:</h2>
שלא להוציא בשר הפסח מחבורה לחבורה, ואינו נאכל אלא בחבורה אחת שנאמר (שמות י"ב מ"ו) בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ומתרגמינן בבית אחד בחבורה חדא יתאכל, [זו] דברי רבי שמעון (אבל) [ו]רבי יהודה חולק (פ"ו א') כאשר יתבאר, ותניא לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה, אין לי אלא מבית לבית מחבורה לחבורה מניין תלמוד לומר חוצה חוצה לאכילתו. עוד אומר שם בפרק כיצד צולין אמר רבי אמי המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה אינו חייב עד שיניח, הוצאה כתובה בו כמו בשבת.
<h2>דף פו.</h2>
שנינו שם שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד אילו הופכין פניהם אילך ואילו הופכין את פניהם אילך ואוכלים והמיחם באמצע, ופירש שם רש"י אם רוצים לעשות כן הרשות בידם, וכשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו עד שמגיע [אצל] (ל)חבורתו לפי שאסור לאכול בשתי חבורות, ומותר לכלה להחזיר פניה [מבני] (מ)חבורתה ואוכלת מפני שהיא בושה לאכול בפניהם, ואומר בגמרא מתניתין מני רבי יהודה היא דתניא על הבתים אשר יאכלו אותו בהם מלמד שהפסח נאכל בשתי חבורות כעין שתי בתים יכול אף נאכל (משתי) [בשתי] מקומות תלמוד לומר בבית אחד יאכל וגומר דברי ר' יהודה, לפיכך צריך שתהא כעין מחיצה בין חבורה לחבורה, [ו]לדברי רבינו שלמה אם רוצים לעשות כן הרשות בידם, ולרבי שמעון דרשינן על הבתים שהאוכל בשני מקומות כגון שהיה אוכל בחצר וירדו גשמים שיכנס לבית (ע"פ פי' רש"י עה"ת).
